כמה פעמים יצא לכם כעסק, לחשוב ש"סגרתם" עסקה עם לקוח או ספק, אך למעשה התבוננות עמוקה בתהליכי המו"מ ובתכתובות בין הצדדים, מעלה כי לא הגעתם לכל הסכמה?
כאשר אנחנו מנהלים משא ומתן לקראת הסכם, ישנה חשיבות גבוהה לשים לב, לא רק לתנאים המסחריים בעסקה, וללהיטות להתקדם הלאה, כי אם לבדוק שאכן סיכמנו עם הצד השני את הפרטים.
לאחרונה נידון בבית המשפט העליון מקרה בו עסק התקשר עם חברה זרה המשווקת משקפי מגן בישראל, לתקופת ניסיון כזכיין, אך באמצע התקופה הודיעה לו החברה המשווקת כי היא מפסיקה את ההתקשרות מאחר ולא הסכים לתנאי העסקה הכוללים העמדת בטחון כספי לשמש כזכיין.
הזכיין תבע את החברה בטענה כי הסתמך על העסקה והפסיד כתוצאה מהביטול מיליוני שקלים. לעומתו טענה החברה המשווקת כי הזכיין התנה את הסכמתו להעמדת הבטחון הכספי בבלעדיות לתקופה ארוכה יותר, בת שנתיים, ולאחר שהציעה לו להאריך את תקופת הניסיון בששה חודשים נוספים, אך הוא התעקש להארכה של תשעה חודשים,ולאור הודעתו על שינוי תנאי העסקה, ראתה את עצמה משוחררת מהמשא ומתן.
לאחר שבחן בית המשפט העליון את טענות הצדדים, שכבר נידונו בבית המשפט המחוזי, קבע בית המשפט כי הצעת הזכיין היוותה למעשה הצעה חדשה במסגרת המו"מ בין הצדדים ומשכך, היתה אכן רשאית החברה המשווקת להפסיק את המו"מ ולא היתה חייבת לאפשר לזכיין את הסכם הזכיינות.
סעיף 11 לחוק החוזים קובע כי "קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה כמוהו כהצעה חדשה". כלומר, כאשר מנהלים מו"מ ומקבלים את הצעת הצד השני אך מוסיפים דרישה לתוספת, הגבלה או שינוי אחר מתנאי ההצעה, צריך לקחת בחשבון, כי באותו הרגע הצד השני יכול להשתחרר מהצעתו.
ומן הפרט אל הכלל:
דגש ראשון - התקשרות מתרחשת כאשר צד אחד נותן הצעה לצד השני והצד השני מקבל את ההצעה (בהסכמה בכתב, בע"ם או אפילו בהתנהגות). כאשר הצד השני דוחה את ההצעה, או מקבל את ההצעה אך מתנה בה תנאים חדשים או מגבילים, רואים בהודעת הצד השני כהצעה חדשה, שאין הצד הראשון חייב לקבלה.
דגש נוסף - כל תכתובת או תקשורת בין הצדדים, במסרון, בדואר אלקטרוני, בשיחה ובכל אמצעי אחר, יכולה לשמש כעדות לכוונת הצדדים, להצעה, לקיבול ולהצעה חדשה.
במקרה של הזכיין, הוא כל כך חפץ בהתקשרות, ו"ספר כבר את הכסף במדרגות", ששכח לבדוק האם גם הצד השני הסכים למה שהציע או שדיבר רק עם עצמו.
ועל-כך נאמר "הכל בעיני המתבונן"...
משרד זילברברג מלין ממוקם במודיעין בפארק הטכנולוגי ומורכב מעורכי דין בעלי רקע משפטי ועסקי רב.
משרדנו עומד לרשות עסקים במודיעין בכל נושא משפטי ומסחרי, הסכמי התקשרות, הסכמי שותפים והקמת חברות, דיני בנקאות ופיננסים, הקמת מיזמים, הגנת הפרטיות, ודיני עבודה.
אודות עדו מלין
עו"ד עדו מלין, שותף מייסד, ראש מחלקת רגולציה בנקאית, אשראי חוץ בנקאי ופיננסי הוסמך בשנת 2002, בעל תואר LLB בהצטיינות מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון. עו"ד עדו מלין, מביא עמו יחד עם הניסיון המשפטי ניסיון מעשי עשיר בתחום העשייה הבנקאית והפיננסית ובתחום המימון. קודם להצטרפותו למשרד כיהן בתפקידי אשראי, רגולציה והלבנת הון במספר בנקים. בכל התפקידים הללו, שילב את העשייה המשפטית יחד עם ניסיון רב בעשייה הבנקאית והפיננסית, ובכלל זאת ניהול סיכוני אשראי, מודלים למתן אשראי ודירוג לקוח, היבטי תפעול ורגולציה, טפסי לקוחות, דיונים מול בנק ישראל וגופים אחרים. ניסיונו המשפטי והמעשי של עו"ד מלין בתחום הפיננסי והעסקי מסייע ללקוחות המשרד בליווי וייעוץ בתחום הרגולציה בתחום האשראי, הביטוח ושוק ההון, בעסקאות מימון רחבות היקף, בייעוץ במכשירים פיננסים חדשים, הלבנת הון, רישוי ופתרונות ייחודים בנושאים מורכבים.
להציג את כל הפוסטים של עדו מלין, עו"ד