מהפכת סליקת שיקים בסלולר – אליה ומעט קוץ בה?

ב-8.11.2016, אפשר בנק ישראל לבנקים לבצע סליקה אלקטרונית של שיקים בין הבנקים באמצעות אפליקציה סלולרית. השירות, הניתן על-ידי מרבית הבנקים, מאפשר הפקדת שיקים עליהם הכיתוב “למוטב בלבד” ועד לסכום של 10,000 ש”ח. המקור הנורמטיבי לסליקה אלקטרונית הינו “חוק סליקה האלקטרונית של שיקים התשע”ו- 2016” שחוקק בפברואר האחרון. עד לחיקוקו, כל שיק היה חייב לעבור באופן פיזי מהבנק של גובה השיק אל הבנק של מושך השיק על-מנת להשלים את תהליך העסקה. כתוצאה מהחוק, השיקים עצמם נעצרים בבנק בו מוצג השיק לפירעון, מצולמים, והצילומים של השיקים נשלחים לבנק הנמשך, ללא צורך בהמשך שמירת השיקים לאורך שנים כפי שקיים היום (למעט שיקים במקרים מסוימים אשר לא נפרטם במאמר זה). בנוסף, מסדיר החוק שני נושאים חשובים, החזרת שיק שלא כובד – במידה והשיק שהופקד לא כובד (“לדוגמא, מסיבת אין כיסוי מספיק”), יקבל הלקוח, לפי דרישתו, פלט של השיק הממוחשב לצורך המשך הליכי הגבייה בהוצאה לפועל וקבילותו של השיק הממוחשב בהליך המשפטי – פלט של שיק ממוחשב ייחשב לשיק, לכל דבר ועניין, ויהווה ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנו בכל הליך משפטי. יתרונות הפקדת השיק באמצעות האפליקציה באה לכדי ביטוי בנוחות ההפקדה, בהפחתת עלויות ההפקדה מ”עמלת פקיד” ל”עמלת ערוץ ישיר”, ולכאורה בזמינות ואי שמירת השיק. מדוע לכאורה? לגבי שמירת השיק – החוק והתקנות מכוחו קובעות כי “הבנק הגובה יהיה אחראי לוודא כי איכות ותקינות הסריקה הממוחשבת של שיק עומדת בדרישות הטכנולוגיות שיאפשרו סליקה בין הבנקים”, אולם, מאיזה שלב של ההפקדה מתחילה האחריות? על-כך החוק לא נותן את דעתו. האם מעת ההפקדה באפליקציה? האם בסוף יום העסקים? האם בעת יתרה סופית של השיק בחשבון? עמדת בנק ישראל ב”שאלות ותשובות” שפורסמו על ידו היא כי על הלקוח לשמור את השיק המקורי אצלו למשך שלושה ימים לפחות, אולם האם בכך יכול הלקוח להסתפק? מה הדין לאחר ארבעה ימים במקרה של ויכוח עם הבנק מתי הופקד השיק? מה הדין במקרה בו השיק אינו מוצג במערכת האינטרנט (כפי שקורה פעמים רבות)?. לגבי זמינות – מה דינו של לקוח שמחכה להפקיד את השיק בדקה ה-90, בסוף יום עסקים ולפתע מגלה שהמערכת לא עובדת, שהסריקה לא תקינה או שנודע לו לאחר יום העסקים שהשיק לא נסרק באופן תקין? לפיכך, על מנת ליהנות מהשירות מחד ולשמור על ראיות במקרה של שיק שלא הוצג, אנו סבורים וממליצים לפחות בתקופה הקרובה לבצע מספר פעולות חשובות בקשר עם הפקדת השיקים: • לשמור את השיק לתקופה ארוכה יותר, אשר תאפשר לעקוב אחרי קבלתו של השיק ע”י הבנק. • צילום של השיק במצלמה של מכשיר הסלולר ופתיחת תיקיה לשמירת הצילומים, ובכך לאפשר מעקב עצמי גם לתקופה ארוכה יותר. • צילום/ שמירה של הודעות הבנק השונות הנוגעות להפקדת השיק. נתקלתם בבעיה נוספת בנוגע לשירות ואתם מעוניינים להתייעץ – צרו עמנו קשר



אודות עדו מלין עו"ד עדו מלין, שותף מייסד, ראש מחלקת רגולציה בנקאית, אשראי חוץ בנקאי ופיננסי הוסמך בשנת 2002, בעל תואר LLB בהצטיינות מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון. עו"ד עדו מלין, מביא עמו יחד עם הניסיון המשפטי ניסיון מעשי עשיר בתחום העשייה הבנקאית והפיננסית ובתחום המימון. קודם להצטרפותו למשרד כיהן בתפקידי אשראי, רגולציה והלבנת הון במספר בנקים. בכל התפקידים הללו, שילב את העשייה המשפטית יחד עם ניסיון רב בעשייה הבנקאית והפיננסית, ובכלל זאת ניהול סיכוני אשראי, מודלים למתן אשראי ודירוג לקוח, היבטי תפעול ורגולציה, טפסי לקוחות, דיונים מול בנק ישראל וגופים אחרים. ניסיונו המשפטי והמעשי של עו"ד מלין בתחום הפיננסי והעסקי מסייע ללקוחות המשרד בליווי וייעוץ בתחום הרגולציה בתחום האשראי, הביטוח ושוק ההון, בעסקאות מימון רחבות היקף, בייעוץ במכשירים פיננסים חדשים, הלבנת הון, רישוי ופתרונות ייחודיים בנושאים מורכבים. להציג את כל הפוסטים של עדו מלין, עו"ד