לקראת השנה החדשה, ביום 29.9.16, פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק לתיקון חוק זכויות יוצרים. עיקרו של התיקון עוסק בהפרת זכויות יוצרים באמצעות רשת האינטרנט ונאמר בו כי “מטרת התזכיר היא להתמודד עם קשיי אכיפה המתעוררים בשל ההתפתחות הטכנולוגית, על ידי מתן כלים מתאימים לבעלי הזכויות וכן לרשויות המדינה להתמודדות עם הפרות של זכות יוצרים המתרחשות לעתים ברשת האינטרנט. הצורך בחוק זה נובע מהייחודיות של ההפרות ברשת האינטרנט ומההתפתחות הטכנולוגית. כחלק מהתפתחות זו הפכה רשת האינטרנט לאמצעי נגיש ויעיל לתקשורת וכן לאיסוף ולהפצת מידע, אך גם להפרות זכות יוצרים ולמקום התרחשות משמעותי של הפרות אלו. פעמים רבות הנגשת התכנים באמצעות רשת האינטרנט תחסה תחת פרק השימושים המותרים בחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007 (להלן – חוק זכות יוצרים או החוק), אולם במקרים אחרים, בהם התבצעה הפרה של זכות היוצרים, ישנו קושי מעשי באכיפת הזכות. תיקון חוק זה מוצע על מנת לתת מענה לקושי זה, וכן לאזן בין האמצעים הנדרשים על מנת להתמודד באופן יעיל עם ההפרות, לבין חופש הביטוי וחופש המידע ואינטרסים שונים של צדדים שלישיים, כגון הציבור וגורמי ביניים אחרים” עיקרי תיקון החוק עוסקים ב:
הרחבת סעיף ההפרה העקיפה (ס’ 48 לחוק) כך שיחול לא רק במקרים בהם מדובר ביצירה שהועתקה בעולם הפיזי, אלא גם על יצירות אשר הונגשו ברשת תקשורת, כגון האינטרנט, שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים, על דרך של העמדתן לרשות הציבור;
מתן סעדים המאפשרים קבלת צו מניעה המחייב את ספקיות השירות לחסום לגישה אתרים במירשתת אשר עיקר התוכן בהם מהווה הפרה של זכויות יוצרים. בתזכיר מובהר כי “מכיוון שמדובר באיזון עדין ומורכב בין האינטרסים של בעלי הזכויות לבין האינטרסים של ספקיות הגישה והאינטרס הציבורי אשר עלול להיפגע ממתן הצו, מוצע הליך זה אשר מטרתו לאזן בין האינטרסים השונים“;
הוספת הליך משפטי שיאפשר לבעל זכות יוצרים שזכותו הופרה לפנות לבית המשפט ולבקש את חשיפת פרטי זהותו של מפרסם התוכן המפר ברשת תקשורת אלקטרונית. התזכיר מבקש להסדיר את ההליך לחשיפת פרטי הגולש, על בסיס הצעת חוק חשיפת זהותו של מפרסם תוכן ברשת תקשורת אלקטרונית, התשע”ב – 2012;
קביעת סנקציות פליליות מותאמות לעידן הטכנולוגי, כך שהעמדה לרשות הציבור ושידור יצירות ללא רשות בעלי הזכויות יחשבו לעבירות פליליות כאשר נלווית לביצוען מטרה להפיק רווח מהעיסוק בהפרת הזכויות;
לטעמנו מדובר בתיקון מחוייב המציאות אשר חלקים ממנו אף נתבקשו זה מכבר על ידי בית המשפט במסגרת הפסיקה (ראו למשל בנוגע לחשיפת זהות במירשתת במסגרת פסק הדין ברע”א 07/4447 רמי מור נ’ ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים (25.3.2010)). הבעיה הקשה תהיה מוטלת דווקא על בית המשפט בבואו ליישם את הוראות החוק ולקיים את האיזון הלא קל בין הגנת הפרטיות לזכויות היוצרים. שנה טובה ממשרד זילברברג-מלין.
אודות ישי זילברברג, עו"ד עו"ד ישי זילברברג, שותף מייסד, ראש מחלקת ליטיגציה, תביעות ייצוגיות ורגולציית תקשורת הוסמך בשנת 2003, בעל תואר LLB עם חטיבה ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף עו"ד זילברברג הינו מגשר מוסמך מטעם המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין בישראל. טרם הקמת המשרד עבד עו"ד זילברברג במשרדי עו"ד מהגדולים בישראל, בהם עסק בליטיגציה על שלל גווניה, לרבות בתחום האזרחי, המינהלי, תכנון ובניה, נדל"ן ודיני עבודה. בתפקידו האחרון שימש עו"ד זילברברג כמנהל תחום הרגולציה והליטיגציה בחברת תקשורת מהגדולות במשק. במסגרת תפקידו זה היווה עו"ד זילברברג הנציג המשפטי בכל הנוגע לסוגיות משפטיות ורגולטוריות בתחומי הפיתוח העיסקי והפעילות השוטפת של החברה, לרבות מתן חוות דעת, ניתוח ויישום של שינויי חקיקה, הוראות מנהליות ותיקוני רשיון המשפיעים על התנהלות החברה. עו"ד זילברברג הינו בעל נסיון רב שנים בתחום התובענות הייצוגיות והוא חבר ועדת תביעות ייצוגיות של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. בשנים האחרונות עומד משרדנו בשורה הראשונה של משרדי עורכי הדין המגישים תביעות ייצוגיות לצורך שמירת האינטרס הציבורי למול הגורמים החזקים במשק. להציג את כל הפוסטים של ישי זילברברג, עו"ד