הבנקאות הפתוחה כבר כאן - על חוק שירות מידע פיננסי והשלכותיו

רפורמת הבנקאות הפתוחה כבר כאן וכעת היא נפתחת גם למיזמי פינטק, לחברות אשראי חוץ-בנקאי ולגורמים נוספים להם תעמוד האפשרות לקבל נתונים פיננסים על לקוחות במטרה להרחיב כמה שיותר את התחרות בשוק הבנקאות והפיננסיים וכך לשפר את השירות ללקוח.


אז מהי בעצם רפורמת הבנקאות הפתוחה?

חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן: "חוק שירות מידע פיננסי"), שעבר בקריאה שלישית במסגרת חבילת "חוק ההסדרים" לפני ימים אחדים, מעגן בתוכו עקרון של פתיחות ושיתוף המידע הפיננסי של לקוחות התאגידים הפיננסיים עם גורמים נוספים. מידע זה כולל בין היתר את יתרות הלקוח, עמלות וריביות שהלקוח משלם, התנועות בחשבונותיו, אשראי שנטל, ניירות ערך שמחזיק הלקוח, חסכונות ועוד. עד עתה, מי שהיו שולטים במידע הפיננסי של הלקוח היו המוסדות הפיננסיים הוותיקים במשק מה שגרם לריכוזיות המידע וחסם תחרות אמיתית במשק. חוק שירות מידע פיננסי מחייב את אותם המוסדות לעשות שימוש בממשקי תוכנה על מנת לאפשר לכל לקוח, או לכל מי שהלקוח הסמיכו, לבקש ולקבל מידע פיננסי מפורט אודות הלקוח.

הרפורמה מהווה מהפכה של ממש בשוק הבנקאות, האשראי והפיננסים מעולם של בנקאות סגורה, בה המוסד הפיננסי, לרוב הבנק, מהווה למעשה הבעלים הכל יכול במידע הפיננסי, לעולם בו הכוח בנוגע למידע הפיננסי הינו של הצרכנים. עד היום, מרבית הצרכנים נהגו להתקשר עם גורם פיננסי אחד בנוגע לכל השירותים הפיננסיים הנצרכים על-ידם, לרוב זהו הבנק בו הם מנהלים את חשבונותיהם. הסיבה לריכוזיות נבעה בין היתר מהקושי של הצרכן לקבל תמונת מצב מלאה בנוגע לכלל המוצרים הפיננסיים אם היה רוכש אותם בחברות שונות. המטרה של הרפורמה היא לשים סוף לתופעה זו, והיא תאפשר מעתה לכל הצרכנים לקבל במקום אחד ובזמן אמת תמונת מצב פיננסית מלאה מספקים פיננסים שונים ובכך היא תקל על הצרכנים לצרוך מוצרים פיננסים ממקורות שונים.

לצד זאת, הרצון בפתיחות המידע הפיננסי בין ספקים שונים עלולה לשים את הצרכנים בסיכון לזליגת המידע הרגיש שלהם לגורמים לא רצויים. לכן, יחד עם עקרונות שיתוף המידע אותה באה הרפורמה לקדם, קובעת הרפורמה כללים בדבר הגורמים שיהיו זכאים לקבל לידיהם את המידע הפיננסי ובדבר החובות שיחולו עליהם בשמירה וניהול של המידע, כמו גם הגנות צרכניות.

על-מנת לספק את שירות המידע הפיננסי המקוון, החוק קובע חובת רישוי לעוסקים במתן שירות זה (ולגופים שככר מוסדרים – חובת רישום), המפוקח ע"י רשות ני"ע כמאסדר של שירותי מידע פיננסי מקוון.

כלומר, החל מכניסת החוק לתוקף (בחודש נובמבר 2021), לא יוכלו עוד לעסוק חברות באיסוף ושמירה של מידע פיננסי מקוון ללא רישיון או אישור "המשך עיסוק". לדוגמא, מעת כניסת החוק לא ניתן לקבל באופן קבוע את שם המשתמש והסיסמא של לקוח ולהעביר אליו מידע קבוע מחשבונו ללא רישיון.


מה מעניק הרישיון או הרישום?

עם קבלת הרישיון, רשאי בעל הרישיון – "נותן השירות" לקבל לידיו מידע פיננסי אודות לקוחות ולעשות בהם ששימושים המותרים בחוק (איסוף, יעוץ, תיווך והשוואת עלויות).

על מנת לעמוד בדרישות החוק לצורך קבלת הרישיון, נדרש המבקש לעמוד בין היתר בתנאים שקבועים בחוק (בהמשך יחודדו הכללים בנהלים שיפורסמו ע"י רשות ני"ע ומאסדרים אחרים):

  1. על המבקש להיות חברה.

  2. השליטה על עסקי החברה וניהולה פועלים בישראל או אם אינם פועלים בישראל, שיש לחברה את היכולת לקיים את כל הוראות החוק וניתן לאכוף אותן לגביה.

  3. החברה בעלת אמצעים טכנולוגיים ומיומנות מתאימים למתן השירות בנוגע למידע הפיננסי אותו החברה מעוניינת לספק, לרבות אמצעים על מנת לעמוד בהוראות הנוגעות להגנת פרטיות, אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים.

  4. החברה בעלת תכנית עסקית ואמצעים כספיים המעידים על יכולת החברה לספק שירות מידע פיננסי, בצירוף תצהיר לעניין זה.

  5. עמידה בדרישות לעניין ביטוח, הון עצמי מזערי ובטוחות.

  6. לא מונה לחברה כונס נכסים ע"י בית משפט ולא ניתן צו פירוק לחברה.

  7. במידה וקיים בעל שליטה – הוא עונה על התנאים לקבלת היתר בעל שליטה.

לאיזה מידע ניתן לתת גישה בהתאם לחוק?

החוק קובע "סלי מידע" אשר מגדירים את סלי המידע הפיננסי שהגופים הפיננסיים יידרשו לאפשר לנותני השירות גישה אליהם:

  • עובר ושב וחשבונות תשלום –יתרות ותנועות בחשבונות הלקוח השונים

  • אשראי –יתרות אשראי, ריביות ועמלות שהלקוח משלם עבור האשראי.

  • כרטיסי חיוב –פירוט השימוש בכרטיס והעמלות שמשלם הלקוח עבור השימוש.

  • ניירות ערך – ניירות הערך שמחזיק הלקוח, הפעילות המבוצעת בתיק ניירות הערך, והעמלות שמשלם הלקוח בעבורן.

  • חסכונות –החסכונות, הריביות וההצמדות שהלקוח מקבל תמורתן והעמלות המשולמות עבור חסכונות אלה.

איזה גופים יהיו חייבים לאפשר גישה למידע?

החובה לאפשר גישה לנותני השירות חלה רק לגבי סלי המידע המצוינים לעיל, והיא תחול על בנקים, סולקים, חברות אשראי, בעלי רישיונות למתן שירותי פיקדון ואשראי, קופות גמל וחברות ביטוח. בהמשך יתכן וההוראות יורחבו גם לגבי גופים פיננסיים נוספים.


אילו הוראות נוספות נכללות בחוק?

החוק קובע הוראות בנוגע לאופן שמירת המידע וניהול מאגר המידע באופן שוטף, איסור ניגוד עניינים, תקופת ההתקשרות, התנתקות משירות, חובות גילוי נאות ללקוח, והוראות צרכניות נוספות.

ברור כי החוק אשר טומן בחובו דגשים רגולטוריים מרובים לצד הזדמנות להוות מהפכה של ממש לכל חברה המעוניינת לתת שירות פיננסי כזה או אחר.

החוק מהווה הזדמנות לחברות פינטק לסוכנות ביטוח או לנותני אשראי ויזמים לדריסת רגל אמיתית בתחרות על לקוחות מול התאגידים המוסדיים הוותיקים.


משרדנו, כמומחה בתחום הייעוץ המשפטי לתחום הפיננסי, מסייעים ללקוחותינו בהליכי הרגולציה השונים למול הרשות לניירות ערך ומאסדרים נוספים בקבלת רישיון לפעול כנותן שירות מידע פיננסי, רישיון שיאפשר ללקוח להיות שחקן מרכזי בשוק הפיננסי. .

ליצירת קשר לחץ כאן




חוק שירות מידע פיננסי
.pdf
Download PDF • 921KB


אודות עדו מלין

עו"ד עדו מלין, שותף מייסד, ראש מחלקת רגולציה בנקאית, אשראי חוץ בנקאי ופיננסי הוסמך בשנת 2002, בעל תואר LLB בהצטיינות מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון. עו"ד עדו מלין, מביא עמו יחד עם הניסיון המשפטי ניסיון מעשי עשיר בתחום העשייה הבנקאית והפיננסית ובתחום המימון. קודם להצטרפותו למשרד כיהן בתפקידי אשראי, רגולציה והלבנת הון במספר בנקים. בכל התפקידים הללו, שילב את העשייה המשפטית יחד עם ניסיון רב בעשייה הבנקאית והפיננסית, ובכלל זאת ניהול סיכוני אשראי, מודלים למתן אשראי ודירוג לקוח, היבטי תפעול ורגולציה, טפסי לקוחות, דיונים מול בנק ישראל וגופים אחרים. ניסיונו המשפטי והמעשי של עו"ד מלין בתחום הפיננסי והעסקי מסייע ללקוחות המשרד בליווי וייעוץ בתחום הרגולציה בתחום האשראי, הביטוח ושוק ההון, בעסקאות מימון רחבות היקף, בייעוץ במכשירים פיננסים חדשים, הלבנת הון, רישוי ופתרונות ייחודים בנושאים מורכבים.