אישורו ומשמעויותיו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים התשע”ו–2016 היבטי אשראי

ביום 18.7.16, אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) תשע”ו-2016 שנועדה להסדיר את תחום נותני שירותי המטבע ותחום נותני שירותי האשראי החוץ מוסדי, וזאת באמצעות מינוי רגולטור פיננסי שיפקח על תחומים אלה. עפ”י החוק, מעבר להרחבת ההגדרה הקיימת של נש”מים והפיכתם ל”נותני שירותים בנכס פיננסי”, הוגדר בחוק מונח חדש של “נותן שירותי אשראי”, שיחול על מי שמעניק שירותים שיש בהם מתן אשראי ובכלל זה, ניכיון שיקים, הלוואות, שטרי חוב ושטרי חליפין. כלומר, נש”מ שעד כה היה בעל רישיון נותן שירותי מטבע ועסק גם במתן אשראי כנ”ל, יחויב בהוצאת שני רישיונות, רישיון “מתן שירות בנכס פיננסי” ורישיון “למתן אשראי”. בעוד החובה לקבלת הרישיון החדש של נותן שירות בנכס פיננסי תיכנס לתוקף רק ביוני 2018, החובה לקבלת רישיון למתן אשראי תחול כבר ביוני 2017, ונותן אשראי שאינו בעל רישיון צפוי לחוב בעונשים הקבועים בחוק. מטרת החוק בעיקרה להביא לפיתוח ענף השירותים הפיננסיים ומתן אשראי שיהווה חלופה הולמת למערכת הבנקאית ובכך יוצר החוק הזדמנות לנש”מ להגביר את פעילות מתן האשראי על אף החובות שהחוק מטיל עליו. בנוסף, מטרת החוק למנוע מגורמים עבריינים לעשות שימוש בענף זה למטרות לא חוקיות. החוק, כמו כל חוק העוסק ברישוי, קובע דרישות וחובות לקבלת הרישיון כגון: • הון עצמי מינימאלי (בין חצי מיליון ש”ח ל- ארבעה מיליון ש”ח, תלוי בצבר האשראי) • בחינת יושרו ויושרתו של מבקש הרישיון, ובמקרה של תאגיד גם בחינת כשירותם של נושאי המשרה, בעלי השליטה ובעלי העניין. • בדיקה מורחבת של התוכנית העסקית, האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון. בנוסף, החוק מטיל חובות על נותן שירותי אשראי ובכלל זאת: • איסור על מידע מטעה בפרסום • חובת גילוי מורחב של כל הפרטים הנוגעים לביצוע העסקה • מתן אפשרות למפקח על השירותים לחייב עריכת הסכמים בכתב, גם בתחומים שעד כה לא הוסדרו. • קביעת עמלות אחידות לפירעון מוקדם • דיווחים שוטפים לרשות החדשה עוד נקבעה במסגרת החוק ענישה פלילית למי שעובר על סעיפים מהותיים בחוק וכן נקבעה סמכות למפקח החדש להטיל עיצומים כספיים על נותן שירותים פיננסיים (אשראי או מוצר פיננסי), על מחזיק אמצעי שליטה בו או על נושא משרה, אשר הפרו את תנאי הרישיון או את הוראות החוק. וכן הוטל חיוב על בעל שליטה בתאגיד לקבל היתר מאת המפקח. מבחינה צרכנית, הפרה של החוק מהווה עילה לתביעה ייצוגית, ובהתאם לזאת על נותן שירותים פיננסים להקפיד על קיום כל הוראות החוק והמפקח ביחסים שבינו לבין לקוחותיו, ולהקפיד על קיומם של הסכמים וגילוי נאות בהתאם להוראות החוק. לסיכום, החוק מהווה הזדמנות להסדרה של מתן אשראי ע”י נש”מים לצרכנים ולהגדלת היצע ההלוואות אשר בצידה מחייבת הערכות משפטית כדי לעמוד בדרישות החוק והפיקוח המוקם מכוחו. משרד עורכי דין זילברברג- מלין, הינו משרד בוטיק לרגולציה (בכל התחומים) ובעל ניסיון רחב וייחודי בסקטור הבנקים, איסור הלבנת הון ואשראי חוץ בנקאי, עם ידע מעמיק ברגולציה החלה על גופים אלו בישראל. ניסיונו המעשי של המשרד התפתח תודות לעורכי הדין במשרד אשר החזיקו בעבר במשרות בכירות בבנקים מובילים ובגופים אחרים גדולים במשק. למשרד ניסיון בקבלת היתרים מבנק ישראל ומשרד האוצר – אגף שוק ההון עבור כלים פיננסיים חדשים ופעילות בשוק הישראלי. ההיכרות המעמיקה עם הרגולציה הפיננסית, לרבות היכרות מעמיקה עם כללי באזל והחקיקה בתחום הלבנת הון, בצד ההתמחות המשיקה של המשרד בנושאים רגולציה נוספים, מהווים יתרון עבור לקוחותינו.



אודות עדו מלין עו"ד עדו מלין, שותף מייסד, ראש מחלקת רגולציה בנקאית, אשראי חוץ בנקאי ופיננסי הוסמך בשנת 2002, בעל תואר LLB בהצטיינות מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון. עו"ד עדו מלין, מביא עמו יחד עם הניסיון המשפטי ניסיון מעשי עשיר בתחום העשייה הבנקאית והפיננסית ובתחום המימון. קודם להצטרפותו למשרד כיהן בתפקידי אשראי, רגולציה והלבנת הון במספר בנקים. בכל התפקידים הללו, שילב את העשייה המשפטית יחד עם ניסיון רב בעשייה הבנקאית והפיננסית, ובכלל זאת ניהול סיכוני אשראי, מודלים למתן אשראי ודירוג לקוח, היבטי תפעול ורגולציה, טפסי לקוחות, דיונים מול בנק ישראל וגופים אחרים. ניסיונו המשפטי והמעשי של עו"ד מלין בתחום הפיננסי והעסקי מסייע ללקוחות המשרד בליווי וייעוץ בתחום הרגולציה בתחום האשראי, הביטוח ושוק ההון, בעסקאות מימון רחבות היקף, בייעוץ במכשירים פיננסים חדשים, הלבנת הון, רישוי ופתרונות ייחודיים בנושאים מורכבים. להציג את כל הפוסטים של עדו מלין, עו"ד