במסגרת התחלת החזרת המשק לשגרת פעילות כזו או אחרת, מתבקשים העסקים לפעול בהתאם להנחיות המדינה בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות) ולעמוד בהוראת “התו הסגול”, לרבות מספר עובדים מקסימלי (ניתן לקרוא על כך במאמרנו כאן). בין השאר, נדרש כל בעל עסק להציג בפני הנכנס לבית העסק שלוש שאלות:
(1) האם אתה משתעל? (2) האם חום גופך מעל 38 מעלות צלזיוס ומעלה או האם היה לך חום כאמור בשבוע האחרון? (3) האם היית במגע קרוב עם חולה קורונה בשבועיים האחרונים?
ככל והתשובה לאחת מהשאלות הנ”ל חיובית לא תותר הכניסה לאותו אדם המבקש להיכנס (למעט אדם שהשיב שהוא משתעל בשל מצב כרוני כגון אסתמה או אלרגיה אחרת). כמו כן, ככל הניתן, תבוצע מדידת חום באמצעי בלתי פולשני וככל וחום הגוף של המבקש להיכנס עולה על 38 לא תותר כניסתו. בנוסף, תקנות שעת חירום הנוגעות להגבלת מספר העובדים מחייבות בעלי עסקים לתעד את פעילותם בהקשרים האמורים ולנהל רישום ממוחשב של פרטים רלוונטיים העולים מן השאלות שהוזכרו. בעקבות ההנחיות האמורות פרסמה הרשות להגנת הפרטיות המלצות בנוגע לפרטיות בכניסה למקומות עבודה ומסחר במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה. “בתמצית, הרשות מבקשת להבהיר שעל המקומות עבודה ומסחר אשר נדרשים על-פי תקנות שעת חירום שיפורטו בהמשך לערוך בדיקות ותשאולים במסגרת כניסת פרטים בשעריהם, להימנע מלאסוף מידע מעבר לנדרש בהוראות הדין ולהימנע מלהשתמש במידע הנאסף במסגרת התהליך, אלא לצורך מניעת כניסה למקומות עבודה ומסחר של פרטים העשויים להיחשב כבעלי פוטנציאל להדביק ולסכן אחרים. כל שימוש אחר במידע עשוי להיחשב כפגיעה בפרטיות”.
להלן יובאו בקצרה המלצות הרשות: • יש להימנע מלשאול שאלות נוספות מעבר לקבוע בתקנות וכן לא לדרוש מידע אישי. כל פעולה מעין זו עלולה לגרום לפגיעה שלא לצורך בפרטיות הנשאל ולחשיפה מיותרת של מצבו הרפואי. • יש להימנע, ככל הניתן, מלאסוף ולשמור מידע אישי אשר עשוי לגרום לזיהוי. איסוף מעין זה אינו נדרש לצורך עמידה בתכלית התקנות, המוגדרת על ידי הרשות כ”מניעת כניסה של אנשים בעלי פוטנציאל הדבקה למקומות העבודה והמסחר” ולפיכך יש להימנע ממנו. • ככל ומידע אישי נאסף במקום העבודה הספציפי במסגרת הליכי התיעוד הרגילים שלו (לדוגמה באמצעות שימוש במצלמות אבטחה) יש להקפיד שלא להשתמש בו, לבחון את הצורך בשמירתו ולמחוק אותו “תוך ימים ספורים”. • אין לעשות שימוש במידע אודות חום הגוף של המבקש להיכנס למעט לתכלית התקנות כפי שהוגדרה לעיל. מומלץ כי אמצעי מדידת החום לא ישמר (למשל במקרה של מצלמה תרמית) ויפעל רק “בזמן אמת” ובלא שמירת תיעוד. • ככל ובכל זאת נשמר תיעוד מסיבות רלוונטיות יש להקפיד לשומרו בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, לבחון באופן תדיר את הצורך בשמירת הנתונים ולמחיקתם ברגע שהצורך מסתיים. הרשות מבהירה כי “יש להקפיד שלא להשתמש במידע הנאסף לכל מטרה שהיא ולא להעביר מידע זה לגורמים אחרים, אלא כנדרש על-פי הוראות הדין ו/או במסגרת דרישה חוקית ומחייבת מטעמם של גורמי אכיפה ובריאות הציבור”. • החוק אמנם מתיר לקבל הסכמה לאסוף נתונים נוספים, אולם הרשות סבורה כי במקרה של פערי כוחות (למשל בין מעסיק לעובד או ספק קטן) עשויה ההסכמה שלא להיחשב כניתנת מרצון חופשי וממילא לא תהיה מספקת. לפיכך עמדת הרשות היא “ככלל על מקומות עבודה ומסחר להימנע מלבקש הסכמה לאיסוף ושימוש במידע במסגרת בדיקת הנכנסים בשעריהם בהקשר האמור, מעבר לקבוע בתקנות ולמפורט במסמך זה”. • הרשות גם ממליצה לדווח לנכנסים לעסק כי מידע אודותיהם נאסף בהתאם לתקנות, למטרת מניעת התפשטות נגיף הקורונה וכי המידע יכול ויימסר לרשויות. ניתן לקרוא את המלצות הרשות במלואן כאן.
משרד זילברברג-מלין ממשיך לעמוד לשירותכם, אל תהססו ליצור איתנו קשר בכל התלבטות.
אודות ישי זילברברג, עו"ד
עו"ד ישי זילברברג, שותף מייסד, ראש מחלקת ליטיגציה, תביעות ייצוגיות ורגולציית תקשורת הוסמך בשנת 2003, בעל תואר LLB עם חטיבה ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף עו"ד זילברברג הנו מגשר מוסמך מטעם המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין בישראל. טרם הקמת המשרד עבד עו"ד זילברברג במשרדי עו"ד מהגדולים בישראל, בהם עסק בליטיגציה על שלל גווניה, לרבות בתחום האזרחי, המנהלי, תכנון ובניה, נדל"ן ודיני עבודה. בתפקידו האחרון שימש עו"ד זילברברג כמנהל תחום הרגולציה והליטיגציה בחברת תקשורת מהגדולות במשק. במסגרת תפקידו זה היווה עו"ד זילברברג הנציג המשפטי בכל הנוגע לסוגיות משפטיות ורגולטוריות בתחומי הפיתוח העסקי והפעילות השוטפת של החברה, לרבות מתן חוות דעת, ניתוח ויישום של שינויי חקיקה, הוראות מנהליות ותיקוני רישיון המשפיעים על התנהלות החברה. עו"ד זילברברג הנו בעל ניסיון רב שנים בתחום התובענות הייצוגיות והוא חבר ועדת תביעות ייצוגיות של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. בשנים האחרונות עומד משרדנו בשורה הראשונה של משרדי עורכי הדין המגישים תביעות ייצוגיות לצורך שמירת האינטרס הציבורי למול הגורמים החזקים במשק.