group-people-working-out-business-plan-office.jpg

תביעות ייצוגיות

תביעה ייצוגית הינה כלי משפטי חשוב ועיקרי בהגנה על האינטרס הציבורי של יחידים למול חברות ורשויות אשר מעוולות כלפי כל יחיד בסכומים קטנים או לא משמעותיים, כך שלפרט עצמו אין אינטרס לתבוע את החברה או הרשות. 

 

כך, למשל, אם חברת רכבת ישראל גובה מכל נוסע שלה אגורה אחת מעל המחיר המפוקח שמותר לה לגבות על פי החוק, הרי שגם מי שנוסע מאות נסיעות בשנה אינו נפגע בסכום המצדיק הגשת תביעה נגד הרכבת. מאידך, הרכבת עצמה מתעשרת על חשבון נוסעיה בסכומים שיוכלים להגיע למיליוני שקלים. כך גם במקרה של בנק שגובה פרומיל נוסף מלקוחותיו בכל פקדון או המרת מט"ח וכיו"ב.


זוהי הסיבה שמחוקק נתן אמצעות ליחיד, המיוצג על ידי עורך דין הבקי בתחום, להגיש תביעה אישית ולבקש להכיר בה כייצוגית, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006. במקרה הזה, בית המשפט יבדוק האם התביעה של היחיד מתאימה להיות תביעה ייצוגית ובין השאר יבדוק האם עומדת לתובע עילת תביעה טובה והאם העילה משותפת לקבוצה רחבה של אנשים, אותם מבקש היחיד לייצג למול בית המשפט.


מטרת ניהול ההליך הינה לגרום לכך שהמעוול יפצה את הציבור על העוול שגרם, אולם לעיני המחוקק עמדה מטרה מוקדמת לניהול ההליך והיא רצונו כי לא יהיה משתלם למעוולים פוטנציאלים להשתמש בשיטת "מצליח" ובכך בעצם לגרום להם לחשוש מחרב התביעה הייצוגית שתוגש כנגדם במקרה וינסו לפגוע ביחידים בניגוד לדין. בכך מושגת הרתעה מקדמית בשיטה של "אכיפה אזרחית", דבר המחוייב גם בשל כך שלצערנו לא תמיד המאסדר (הרגולטור) אוכף את החוק על המפוקחים, בין אם בשל חוסר בכח אדם, סדרי עדיפויות או כל סיבה אחרת.


כדי שיהיה אינטרס ליחיד ולעורכי הדין להגיש תביעות ייצוגיות, בחר המחוקק לקבוע כי התובע יהיה זכאי לקבלת גמול מיוחד ועורכי הדין יהיו זכאים לקבלת שכר טרחה, במקרה בו הביאו תועלת לציבור, על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

 

לא כל עוול ולא כל עילה יכולים להוות בסיס לתביעה ייצוגית, גם אם מדובר במקרה שיכול היה להתאים לתביעה כשזו, שכן המחוקק הגביל את הנושאים במסגרת החוק. הנושאים בהם ניתן להגיש תביעה ייצוגית מפורטים בתוספת השניה לחוק התובענות הייצוגיות וכוללים, בין השאר, תביעות לפי חוק הגנת נצרכן, תביעות כנגד חברות ביטוח, בנקים, תביעות הקשורות להגבלים עסקיים, ניירות ערך, מפגע סביבתי, הפליה (מסוגים שונים), תביעות כנגד רשויות בגין גביית תשלומי חובה בניגוד לדין, תביעות לפי חוק הספאם ועוד.


סוג נוסף של תביעות הדומות במהותן לתביעות ייצוגיות הינן תביעות נגזרות. תביעה נגזרת הינה תביעה שמגיש בעל מניות בחברה בשם החברה עצמה, כאשר החברה עצמה איננה מעוניינת להגיש תביעה, לדוגמא כאשר הנתבעים הינם חלק מדירקטוריון החברה.


כאשר מוגשת בקשה להכיר בתביעה כייצוגית (או תביעה נגזרת) יש לתמוך את התביעה בבסיס עובדתי ומשפטי איתן וטוב, שכן במסגרת ניהול הבקשה נכנס בית המשפט לבדיקה של המקרה בצורה מעמיקה, לרבות אפשרות של חקירת המצהירים מטעם הצדדים, לרבות התובע עצמו. זוהי גם הסיבה שאישור של בקשה להכרה בתביעה כייצוגית מביאה, ברוב המוחלט של המקרים, להגעה להסכם פשרה בין הצדדים בלא שהתביעה עצמה תנוהל.

 

חלק ניכר מהתביעות הייצוגיות מסתיימות בהסכמה בין הצדדים במסגרת של הסתלקות התובע מן התביעה (לעיתים בכפוף לקבלת גמול ושכר טרחה בגין תיקון לעתיד או תועלת אחרת לקבוצה הנפגעת) או הגעה להסכם פשרה. בכל מקרה, כל פעולה הקשורה לתביעה ייצוגית נעשית בפיקוח מלא של בית המשפט (לעיתים גם של היועץ המשפטי לממשלה ו/או גופים אחרים דוגמת הממונה על הגנת הצרכן) ובאישורו. למשרדנו נסיון של שנים רבות בהגשת תביעות ייצוגיות ובהתגוננות מפניהן והוא יודע לבחון מראש מה הסיכויים ומה הסיכונים העומדים בפני תובע המעוניין להגיש תביעה ייצוגית. לכן, בכל מקרה בו סבור מאן דהו כי נגרם לו עוול, אולם אין מדובר בעוול פרטי וייחודי לו, אלא בעוול שנגרם לקבוצה גדולה של אזרחים נוספים, מומלץ לו לפנות אלינו על מנת שנוכל לבדוק בצורה פרטנית את התאמת התביעה להוות תביעה ייצוגית ולהסביר לו בפרוט מה האפשרויות העומדות בפניו ומה המשמעויות בכל דרך שיבחר.


למשרדנו ניסיון רב ב:
• בדיקת התאמת מקרה עובדתי לתביעה ייצוגית/תביעה נגזרת
• ניהול הליך של תביעה ייצוגית
• ניהול מו"מ במסגרת הליך ייצוגי
• הגנה על חברות מפני תביעות ייצוגיות שהוגשו נגדן